התעוררות מתוך אשליה

הערה: כל מה שנכתב בלשון זכר ו/או נקבה יכול להיות גם ההיפך. 
מטרת המאמר היא להציע למטפלים מסגרת להבנת החוויה של הנפגע.ת, לזהות מאפיינים שכיחים ולשרטט עקרונות מנחים לעמדה טיפולית ותהליך ריפוי מיטיב.

כשאנחנו מדברים על נפגע.ת התעללות נרקיסיסטית אנו מדברים בדרך-כלל על אלימות נפשית במשפחה ועל יחסים פוגעניים. לעיתים תהייה גם תהייה אלימות פיזית ברמות שונות ו/או איומים לגבי אלימות פיזית, אבל לא בהכרח. האלימות הנפשית יכולה להיות מאוד סמויה ומתוחכמת (עד שמזהים ומשיימים אותה ואז היא הופכת להיות גלויה). נקודת המוצא היא שאנו מדברים על "אישה מוכה" (או "גבר מוכה"), קורבן של התעללות. הנרטיב הזה של "אישה מוכה" מעורר התנגדות אצל הקורבנות וגם אצל מטפלים, כי הן/הם לרוב לא תופסים עצמם ככה. עם זאת, ההמשגה הזאת עושה סדר מבחינת התפיסה של המציאות. ואחרי שאמרנו את זה, כמטפלים עלינו להשתמש בזה בזהירות ולוודא שהמטופל.ת במצב שהיא יכולה להכיל את זה.

מרבית הנפגעים והנפגעות מגיעים לטיפול רק לאחר "התעוררות" מכאיבה, הבנה פתאומית או הדרגתית שבן/בת הזוג שלהם אינו מי שחשבו, ושהם "ישנים עם האויב". התובנה הזאת מלווה לרוב בזעזוע ושבר עמוק גם בתפיסת המציאות עצמה וגם בנפש.

ישנם מקרים, שהם/הן מגיעים לפני שלב "ההתעוררות" אך בתוכם יודעים ש"משהו לא בסדר ביחסים" וזה יכול להיות מלווה בסימפטומים שונים של דיכאון, חוסר-אונים, כאבים ומחלות פיזיות, ערעור באמון בעצמם ובביטחון-עצמי, דיסוננס קוגניטיבי חריף ובושה ואשמה כרוניים.

נרקיסיסט אינו רק מישהו שמרוכז בעצמו

חשוב משטפלים ומטופלים יבינו שנרקיסיסט אינו רק מישהו שמרוכז בעצמו, מצלם יותר מידי סלפי או אוהב לתופס את מרכז הבמה בכל מקום. אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר ערמומי, סמוי בד"כ, דרקון הלובש מסיכה אנושית. בשבילו בן/בת הזוג שלו אינם אדם שלם העומד בפני עצמו עם רצונות, צרכים, מאווים משל עצמו. לא. הוא אובייקט, אביזר בדרמה הפנימית של הנרקיסיסט, שחקן ניצב שעליו מקרין הנרקיסיסט את הדרמה הגרנדיוזית שלו.

אנו מתייחסים כאן לנרקיסיזם ממאיר, אדם שהוא טורף ביסודו ובאופיו. גזלייטינג כרוני, המניפולציות המתוחכמות, טיפולי שתיקה, מחזוריות של On-Off, השינוי המתמיד של המציאות המדומיינת, טקטיקות של "שליטה מכפיפה"  Coercive Control, ניצול נקודות חולשה, הטלת אשמה ובושה, ביקורת בלתי פוסקת, הנמכה וזלזול, הערות פוגעניות, ביטול, בוז ומסרים סותרים, זה טבעה של החיה שהנפגעת מתמודדת אתה.

בבסיס הקשר הנרקיסיסטי הממאיר עומדת מלחמה מתמשכת נגד המציאות

בן הזוג הנרקיסיסטי מעצב נרטיב שקרי, מכופף עובדות, משכתב היסטוריה ומייצר "מציאות חלופית" שבה הוא הצודק, הנפגע או הגיבור – והמטופלת ממוקמת בתפקיד ה"פוגעת", ה"לא בסדר", או זו שחייבת להשתנות. כל ניסיון של המטופלת להציב גבול או לבטא צרכים נחווה כהתקפה אישית על הדימוי הגרנדיוזי של הנרקיסיסט.

חשוב שנהייה מודעים, גם נפגעים במערכת היחסים הנרקיסיסטית וגם מטפלים, שהרעיון של "אהיה נחמדה מספיק ותומכת מספיק ואז הוא ישתנה", או עצה בסגנון "תשבו בשקט ותדברו"  או " אם רק יסכים ללכת לייעוץ זוגי ונעבוד ונשפר את היחסים" או "יש לנו קצר בתקשורת ואם רק נלמד לתקשר אז…" או "תשתדלי יותר" או "אישה בונה ואישה הורסת וזה בידיים שלך אם תדעי לנווט טוב יותר או לא תרגיזי אותו", לא עובד. חשיבה כזו היא בדיוק המלכודת שמחזיקה אנשים כלואים במערכת יחסים נרקיסיסטית במשך שנים רבות.  ככל שמנסים יותר לרצות, לשמור על הרמוניה, לתת הסברים לעצמך למה הוא כזה, כך נפגע.ת מקריב.ה את עצמה יותר.

זה חוזר על עצמו שוב ושוב בקליניקה, שאנשים הגונים, טובים ביסודם, מצפוניים שנמצאים בכאוס ובבלבול בתוך יחסים נרקיסיסטיים מנסים לייצר איזושהי לוגיקה להבין מה קורה, מנסים למצוא פתרונות שמותאמים למערכות יחסים "רגילות" למצב שהוא לא-נורמלי. כמטפלים עלינו להיות ערניים ולעזור להם להבין את מפת המציאות שבה הם חיים. להבין שבמערכת היחסים שלהם.ן החוקים שונים לגמרי. זהו "משחק יחסים" אחר לגמרי.

מי יושבת מולנו? הפרופיל הקליני של נפגעת קשר נרקיסיסטי

יותר ויותר מטפלים פוגשים בקליניקה מטופלות ומטופלים שמגיעים עם בלבול עמוק, שחיקה נפשית, אובדן תחושת-עצמי ותסמינים טראומטיים. הם לא תמיד מזהים עצמם כנפגעי אלימות. הם יכולים לתאר "זוגיות מורכבת", "בן זוג קשה", "קשר עם הרבה עליות ומורדות", "קשר אינטנסיבי", שמאחורי המילים האלה מסתתרת לעיתים קרובות מערכת יחסים נרקיסיסטית ממאירה.

• שחיקה איטית ומתמשכת של תחושת העצמי

  מערכת יחסים עם נרקיסיסט ממאיר היא כמו "מוות באלף חתכים". כל ויתור קטן, כל פעם שהמטופלת פקפקה במציאות שלה, כל פעם שבלעה את מילותיה כדי לשמור על השלום, היא מסרה חלק מהזהות שלה, איבדה קשר לצרכיה, רצונותיה וערכיה.

• דיסוננס קוגניטיבי עמוק

  הנפגעת מנסה ב-זמנית להחזיק שתי מציאויות סותרות: החוויה הפנימית שלה שמשהו לא בסדר, שהיחס וחוסר הכבוד שהיא מקבלת מבן זוגה הוא לא תקין ולא כך צריכה להיראות זוגיות או לא כך צריכה להיראות אהבה, מול הנרטיב שהנרקיסיסט מתעקש עליו ש"הוא עושה הכל למענה", ש"אף אחד לא יאהב אותך כמוני", של "נשמות תאומות", שאת זאת ש"רגישה מידי" או "משוגעת", והעובדה שכולם אוהבים אותו, זה יוצר פיצול פסיכולוגי עמוק שפוגע בתחושת העצמי.

• טראומה בונדינג 

  קשר רגשי עמוק למתעלל שמתחזק באמצעות המחזורים של התעללות ופיוס. בכל פעם שהנרקיסיסט חוזר (Hoovering) ומבליח האדם שהנפגעת חושבת שזה מי שהוא "באמת" מתעוררת תקווה חדשה – והתקווה והציפיה שהוא יחזור להיות האדם הזה שכל כך אהב אותי ושאני כל כך אוהבת, מחזיקה אותה בדינמיקה הזאת לאורך שנים.

• בושה ואשמה ככלי שליטה – היא חושבת שהיא פגומה וראויה להתעללות

  הנשק המועדף על הנרקיסיסט הוא למצוא ולנצל את חוסר הביטחון העמוק ביותר של בת/בן-זוגו. הוא לוחץ על כל הנקודות הרגישות, פותח פצעים מילדות, בדיחות על חשבונה, זלזול, יודע בדיוק להתלבש על תחושת הבושה של הנפגעת, ובכך גורם לך להתכווץ, להתכרבל פנימה, להרגיש קטנה יותר, ולעיתים קרובות אחרי שכנוע מתמשך שהיא "פגומה" היא מאמינה שהיא "ראויה" להתעללות. 
  העניין הוא, שאדם חזק עם עמוד שדרה יציב וזקיפות קומה, יש לו את עצמו ואי אפשר לשלוט בו. ולכן הנרקיסיסט צריך קודם כל לשבור אותה, לגרום לה להרגיש אפס. ואת זה הוא עושה על ידי יצירה של תחושת בושה.

• תחושת כישלון

  "אם רק הייתי יותר טובה/שקטנה/סבלנית, זה היה מצליח". אולי זה באמת בגללי?

• הליכה על ביצים

  חשש להכעיס אותו, ניסיון לשמור על הרמוניה במחיר וויתור עצמי.

• היעלמות הדרגתית של תחומי חיים ותחומי עניין

  הנרקיסיסט מצפה שלא יהיו לבת/בן הזוג שלו תחומי עניין משל עצמה. כך בהדרגה היא או שמאמצת את התחביבים שלו ועושים דברים ביחד, או שתומכת בהם ומשקיעה משאבים אישיים כדי שהוא יוכל לממש את עצמו. במערכת יחסים נרקיסיסטית לבן/בת הזוג "אסור" לבזבז זמן ומשאבים על התשוקות שלהם עצמם. בקיצור, עושים רק מה שהוא אוהב. יצירתיות, שמחה, קשרים חברתיים, עצמאות – כל אלו נעלמים בהדרגה לטובת ה- Well being שלו. נוצר מצב שבן/בת הזוג "עובדת אצלו" והוא מנהל העבודה המאוד קשוח שלה.

• קושי בקבלת החלטות

  מצב כרוני של בלבול וסטרס קבוע עם הפחד מהתגובות האלימות של הנרקיסיסט גורמות למטופלת קושי בקבלת החלטות. לעיתים קרובות אפילו החלטות בדברים קטנים בטריוואלים.

• קשיי שינה ותסמינים של טראומה מורכבת

  עוררות יתר, דריכות, חרדה, מחלות אוטואימוניות.

• הימנעות מדיבור "מאשים" והגנה על המתעלל

  פחד להציג את בן הזוג באור שלילי, הגנה עליו באמצעות תירוצים והסברים והנמכה של חומרת המעשים שהוא עושה ושל ההתנהגות שלו כלפיה. היא מתקשה להגדיר אותו כמתעלל.

עמדת המטפל.ת – מה חשוב במיוחד?

• ראשית עלינו להבין שלא רק מדובר בעניין של עזיבה או הישארות. זה  אמנם חלק הכרחי לריפוי אבל לא מספיק וגם לא תמיד אפשרי, לפחות לא באופן מידי.
  
  
• הצעד הראשון, וזה קריטי לחלוטין, הוא לעזור למטופל.ת להבין שההתנהגות הנרקיסיסטית אינה קשורה אליה. זוהי ההיפרדות הראשונה. וזה אומר לא לקחת את מה שהם אומרים עליה או איך שהם מתנהגים כלפיה באופן אישי ושמשהו לא בסדר איתה. Do not personalize.

  
  להסביר שכאשר הנרקיסיסט מבקר אותה, משפיל אותה, גורם לה לפקפק בערך שלה ביכולת והכישורים שלה, לועג לה, עושה לה טיפולי שתיקה, זוהי הפתולוגיה שלו. אין באחריותה לנהל או לפתור את הכאוס הנרקיסיסטי. זה קריטי ליכולת ההיפרדות והריפוי. יש מטופלות שמשאלת-הלב שלהן, כאשר הן באות לטיפול, שהמטפל.ת תעזור להן "לפתור את הבעיה": "אולי את יכולה להסביר לו ולגרום לו להשתנות", וש"אולי זו רק בעיית תקשורת?", "אולי נבוא אלייך ביחד?","אולי אני גורמת לו להתנהגות הזאת?". הן מתקשות לוותר על התקווה שהוא ישתנה או שאם אנחנו נלך לטיפול הכל יסתדר, או שזה "רק" קצר בתקשורת. ההבנה שזוהי פתולוגיה שלו ושאין לה יכולת ואחריות לשנות אותו היא אחת מאבני היסוד של הריפוי.

• במערכות יחסים שאינן נרקיסיסטיות, יש אחריות וערבות הדדית בין בני זוג. אנו רוצים שבני הזוג שלנו יעזרו לנו לשאת בנטל שלנו ואנו נעזור להם עם הנטל שלהם. אבל הנרקיסיסט לא מבקש עזרה עם הנטל שלו, הוא מנסה לפרוק את כל המבנה הפסיכולוגי שלו על בן/בת זוגו. זו שותפות שהיא טפילית. היא נדרשת לקבל את הגרסה שלו למציאות גם אם זה סותר את החוויה שלה, היא נדרשת לקבל שקרים על עצמה, על היחסים ועל העולם שמחוץ ליחסים, וזוהי פגיעה חמורה בתפיסת המציאות ובתפיסת הזהות העצמית. הזהות שלה מותקפת ונרמסת ומעוותת. זה יוצר נזק פסיכולוגי עמוק מאוד.
  
  
• אותן התכונות שהפכו אותה למושכת עבור הנרקיסיסט מלכתחילה הן לעתים קרובות החוזקות הגדולות ביותר שלה: האמפתיה שלה, המצפון שלה, הנכונות שלה לראות את הטוב ביותר באחרים, אלה לא חולשות, הן תכונות אנושיות בסיסיות. הנרקיסיסט לא כיוון אליה כי הייתה חלשה, הוא כיוון אליה כי הייתה חזקה מספיק כדי לשאת את הנטל הפסיכולוגי שלו.

חשוב ביותר ש:

• נשקף לה את החוזקות שלה, חשוב שנשיים את הטקטיקות שבהן הוא השתמש כדי לשלוט בה ולהנמיך אותה, שניתן תוקף לחוויה שלה ונתחיל להוביל ולסייע בתהליך של ריפוי, סליחה לעצמי וחיזוק הסמכות הפנימית והריבונות שלה.
• חשוב לתת מקום לחיבור מחדש לצרכים, לרצונות ולערכים שהופרו שוב ושוב בקשר.
• לעבד את החוויות של ויתור-עצמי וההקטנה הכרונית.
• לעבד חוויות של בושה ואשמה ולהפריד בין אשמה אמיתית לאשמה מדומה.
• בניית נרטיב אחר שמחוץ להגדרות שהנרקיסיסט כפה עליה.
• ובראש ובראשונה גבולות. גבולות זה נושא שמכיל בתוכו את כל הנושאים הללו ועוד יותר מזה.

זאת ועוד תוכלו למצוא בקורס המטריקס הנרקיסיסטי – חלק ב' – המאפיינים של הקורבן.