מה פירוש המושג קודיפנדנסי?

קודיפנדנסי זהו מצב של תלות-הדדית, לא שוויונית, ביחסים, כאשר צד אחד בעיקר נותן והצד השני בעיקר לוקח. צד אחד הוא תובעני והצד השני מרצה. שניהם מחפשים שליטה על המצב ועל השותף. אחד, התובעני, רוצה להבטיח זרימה מתמדת של קבלת טובות הנאה, שירותים, יחס, תשומת לב, הערצה, אישור ואהבה, והצד השני, המרצה, "מחזיק" את השותף שלו באמצעות הריצוי ומתוך הפחד להיות לבד, להבטיח שלא יינטשו אותו, ועם ציפייה (שלעולם לא תתגשם) לקבל בחזרה את כל מה שהיא/הוא נותן.

הצד "הנותן" נקרא קודיפנדנט.

קודיפנדנסי אינו מונח דיאגנוסטי וגם לא פסיכולוגי. מונח זה הוטבע בעקבות הצורך להגדיר ולהסביר את האתגר שאיתו מתמודדים בני זוג של אלכוהוליסטים, ומאוחר יותר הורחב לסוגים נוספים של מכורים ולהפרעות אישיות מסוימות.

הקודיפנדנט מוותר על הצרכים שלו ועל הרצונות שלו לטובת צרכים ורצונות של מישהו אחר

המוטיב המרכזי ביחסי התלות הללו הוא שהאדם שמוגדר קודיפנדנט מוותר על הצרכים שלו והרצונות שלו לטובת צרכים ורצונות של מישהו אחר, שהוא נותן הרבה יותר ממה שהוא מקבל, ושהוא יותר מידי מושקעת במצב הרגשי, בתוצאות, הנסיבות, הסיטואציות, היחסים, הכספים, הקריירה של האנשים בחייו, ברמה שזה פוגע בשלום הפנימי בתוכו.
זהו סינדרום של נטישה עצמית.

ישנם סוגים שונים של קודיפנדנסי. אחד מהסוגים הללו זה קודיפנדנט בתפקוד גבוה, מושג שטבעה Terri Cole.*

הקודיפנדנט בתפקוד גבוה אינה תואמת את הסטראוטיפ של קודיפנדנט, שבדרך-כלל נתפסת כאישה חלשה וכקורבן להתעללות נפשית או ליחסים רעילים (בגלל אי-השוויון, הפחתת-ערך והניצול ביחסים).

הקודיפנדנט בתפקוד גבוה, לרוב תהיינה נשים ביצועיסטיות, פרודוקטיביות שנוהגות "לסדר" דברים בשביל אחרים

הקודיפנדנט בתפקוד-גבוה, לרוב תהיינה נשים שהן סופר-פרודוקטיביות ואלופות בלבצע, לסדר ולסגור דברים. התופעה רווחת בעיקר אצל נשים, כי נשים למדו מגיל צעיר שזה עושה אותן יותר נשיות (כי נשים הן "מטפלות"), זה הופך אותן לאדם טוב, שהנטישה העצמית זה בכלל ערך (רק לא להיות אגואיסטית, שזה חטא נורא), זה עושה אותן "צודקות", וכמה שיותר להיות בהקרבה זה ערך נעלה בפני עצמו ומעלה את הערך העצמי כאדם.

אנו לא מדברים על נתינה והשקעה באנשים שאנו אוהבים במידה מותאמת אנו מדברים על נשים שעושות "יותר מידי" באופן קומפולסיבי, אפילו עבור שכנים, מכרים רחוקים וזרים.

מה הכוונה ב"עושות יותר מידי"?

שהן מרגישות אחראיות על התוצאות, על המצב הרגשי, על הסיטואציות ועל היחסים של אנשים אחרים.

הן מרגישות אחראיות "לתקן" בעיות של אנשים אחרים.

איך נשים אלו תופסות את עצמן?

לרוב, נשים שהן קודיפנדנט-בתפקוד-גבוה אינן מודעות להיותן קודיפנדנט. הן רואות עצמן נשים חזקות ועצמאיות. מאחר והן עושות הכל בשביל כולם, בדרך-כלל הן מרוויחות טוב, הן יכולות להיות בתפקידים בכירים, מנכ"ליות, מנהלות ומפורסמות בתחומן. הן לא מתחברות להגדרה הזאת ובדרך-כלל לא תתפוסנה את עצמן כקודיפנדנט, כי הן חושבות שקודיפנדנט משמעותו אדם חלש, תלותי, או מאפשר, שנמצא במערכת יחסים עם אלכוהוליסט או מכור או נרקיסיסט לסוגיו.

האירוניה היא, שככל שאת בעלת חווית מסוגלות גבוהה יותר ומוכשרת, ככה את נראית פחות קודיפנדנט.

ועם זאת, אם את עונה להגדרה הנ"ל, את עדיין קודיפנדנט ועדיין סובלת.

מדוע סובלת?

1. זה מתיש.
2. אנשים אחרים לא אוהבים להרגיש כ"בעיה שאת מתקנת", ואף שלרוב הם "משתמשים" בך כשנוח להם, הם מרגישים שהם הופכים להיות אובייקטים או מרגישים "חלשים" וזה פוגע באינטימיות ביחסים.
3. אנשים אחרים הופכים להיות "תלויים בך" וסומכים עלייך שאת זאת שתסדרי את העניינים, והם כבר לא לוקחים אחריות על העניינים שלהם עצמם. וזוהי המלכודת של יעילות-יתר. מאחר ואת כבר עושה הכל במהירות וביעילות יבקשו ממך תמיד, או ישאירו לך לעשות, את הדברים שאנשים אחרים לא אוהבים או לא רוצים להתאמץ לעשות.

מהם המאפיינים של קודיפנדנט בתפקוד גבוה?

נטייה לתת עצות באופן אוטומטי
Auto-advising

מישהו מספר לך משהו, ומייד יש לך עצה בתוך השרוול מוכנה להישלח.
"אני חושבת שאת צריכה לעשות ככה…"
"אני יכולה להמליץ לך על ספר…"
"אני מכירה מאמן מעולה שכדאי לך לדבר אתו …"
אמנם הלב במקום הנכון, של נתינה, אבל זה אוטומטי: אני רואה בעיה ← יש לי פתרון.
וזה לכווולם. בן הזוג, אחותי, חברה, הילדים וגם אנשים זרים.

לסדר, לארגן, להתאים, לבוא לקראת, להסתגל באופן אוטומטי (בבית, בעבודה, במקומות ציבוריים)

Auto-Accommodating

"את רוצה לשבת פה? אני יכולה לזוז".
"לך לשבת, אני אסדר פה את הכל".
מה המוטיבציה לסדר ולארגן לכולם את הכל?
הכאב ו/ או הסטרס של אדם אחר הוא בלתי נסבל עבור הקודיפנדנט בתפקוד גבוה. היא לא יכולה לסבול כיצד הכאב שלו/שלה גורם לה להרגיש. לכן היא מוכרחה לעשות משהו כדי שהכאב של האחר יסתיים ועל כן היא חייבת להיות חלק מן הפתרון של הכאב שלו/שלה. התגובה האוטומטית תהייה לעשות משהו.

עצמאות מוגזמת

הקודיפנדנט בתפקוד גבוה ממש טובה בלעזור לאחרים אבל ממש גרועה בלאפשר לאחרים לעזור לה. היא לא יודעת לקבל.
המנטרה שלה היא: "אני בסדר".
היא רוצה להיתפס כחזקה, בעלת יכולת, שמסתדרת בכוחות עצמה. היא חוששת להיות פגיעה, תלויה באחרים, וגם לא רוצה להיות חייבת לאף אחד. זה מפחיד אותה. לכן זוהי התנהגות קומפולסיבית.
יש לזה מחיר. כאשר אנחנו לא רוצים להיות פגיעים, זה לא מאפשר להיות באינטימיות עם אחרים.

תפקודיות-יתר

לעיתים קרובות, קודיפנדנט בתפקוד גבוה עושה יותר מאשר נדרש ממנה. עושה דברים שאפילו לא התבקשה לעשות. ביחסים היא עשויה לעשות בשביל בן-הזוג והילדים הרבה דברים שהוא או הם מסוגלים לעשות בעצמם. תפקודיות-יתר בבית גורמת לבן הזוג להיות בבית בתת-תפקוד.
המנטרה: "אוקי, אני אעשה את זה", "זה לא עניין גדול, אני כבר אעשה את זה" או "כבר עשיתי את זה".

לא סומכת על אף אחד

"זה חייב להיעשות על ידי". אולי הם יכולים לעשות אבל הם לא יעשו את זה כמו שאני עושה, או לא יעשו כמו שצריך, או לא יעשו את זה במסגרת הזמן שאני רוצה. זה קל וטוב יותר אם אעשה את זה בעצמי.

צריכה שליטה, ולא אוהבת הפתעות

כאשר היא עושה הכל בעצמה, לא מבקשת עזרה, לא תלויה באף אחד היא בשליטה מלאה. היא נוטה להיות פרפקציוניסטית ואף אחד לא יכול לעשות את הדברים בדיוק כפי שהוא רוצה. זה נותן לה תחושת ביטחון.

מקבלת ערך ותחושת חשיבות-עצמית

כאשר הקודינפדנט בתפקוד גבוה אחראית על הכל, כאשר היא פותרת בעיות של אחרים, כאשר היא במרכז העניינים, זה נותן לך תחושה של ערך וחשיבות-עצמית. "אני משמעותית". אולי אפילו תחושה ש"לא יכולים בלעדי" או "בלעדי לא היו מסתדרים ככה". תחושה של מסוגלות.

זה מאוד בודד להיות קודיפנדנט בתפקוד גבוה

מצד אחד הפחד להיות פגיע לא מאפשר אינטימיות. מצד שני, כאשר אנו מציגים עצמנו ש"הכל בסדר", ו"אני לא צריכה עזרה", ו"אני מסתדרת", אף אחד לא חושב לבדוק אם אנחנו צריכים משהו או אם משהו לא בסדר אצלנו.

המחיר הוא נטישה עצמית

המחיר שהקודיפנדנט-בתפקוד-גבוה משלמת הוא, שהיא נוטשת את עצמה. היא נותנת עדיפות לרגשות ולרצונות של אנשים אחרים.

נשים שהן קודיפנדנט לרוב גדלו כילדות מרצות, וקיבלו שבחים על כך שנטשו את עצמם והשקיעו ב- well being של אנשים אחרים. זה היה נוח לכולם, וזה הפך להיות חלק מהאישיות שלהן, התנהגות אוטומטית.

עדות:
היה לי קל לוותר על עצמי לאורך השנים, לשים את עצמי במקום האחרון. אני תמיד מסתדרת, לא משנה איפה. אני סומכת על עצמי. בעקבות זה ביטלתי את עצמי ואמרתי לעצמי: אני אהיה בסדר עם זה. פתאום לחשוב קודם כל על עצמי זה מקום שהוא לא מוכר לי. זה ככה מילדות. זה חלק ממני.

אם את קודיפנדנט בכלל, וקודיפנדנט-בתפקוד-גבוה בפרט, עלייך ללמוד לתת לדברים, שהם לא שלך, ליפול. זוהי איננה האחריות שלך. זה אחד האתגרים הגדולים ביותר של קודיפנדנט, לראות כשדברים נופלים בין הכיסאות ולא לקפוץ ו"להציל". זה בניגוד לאינסטינקט שכבר טבוע במערכת העצבים.

הקרבה עצמית איננה ערך בפני עצמה. זה כרטיס לכיוון אחד למרירות, חשבונאות, טינה ועייפות. גם כאשר הקודיפנדנט-בתפקוד-גבוה חושבת ומרגישה שהיא עושה את כל ההשקעה הזאת בהתנדבות, כשהיא (ובכלל כל אדם) לוקחת אחריות לא שלה, בסופו של דבר היא תאשים את האחר, כי זה מאוד מאוד מעייף.

העשייה הקומפולסיבית עבור אחרים לא משאירה מקום לעשייה עבור עצמה

בנוסף לכך שזה מאוד מעייף, העשייה הקומפולסיבית למען אחרים לא משאירה לקודיפנדנט-בתפקוד-גבוה, מקום לעשות למען עצמה. היא יוצרת תקרת זכוכית להתפתחות שלה.

תארי לעצמך לאן היית יכולה להגיע, כאדם עם תפקוד-גבוה, אם רוב המשאבים שלך (זמן, אנרגיה, מאמץ, תשומת-לב) היו מתפנים ומופנים להשגת הרצונות שלך.

הדגשים למטפלים:

להבין את הרקע הפנימי – לא רק את התפקוד

נשים אלו מגיעות לטיפול עם נרטיב של שליטה, אחריות ויכולת, אך מתחת לתפקוד הגבוה מסתתרת לרוב חרדה עמוקה מאובדן ערך וקשר.
על המטפל לקרוא בין השורות – מאחורי שפה של חוזקה עשויה להסתתר חוויית בדידות, עייפות ותחושת "אין לי מקום שבו מישהו רואה אותי באמת".

תלונות ותמות נפוצות בקליניקה

נשים שהן קודיפנדנט בתפקוד גבוה לא יבואו לטיפול כדי "לטפל בקודיפנדנטיות". הן ינסחו את הקושי דרך ביטויים אחרים: עייפות כרונית, עומס רגשי, תחושת ריק או חוסר סיפוק, בעיות בזוגיות (אני מרגישה לבד בתוך הזוגיות"), קשיי שינה וסימפטומים של חרדה.

נרטיבים טיפוסיים

"אני פשוט האדם שאליו כולם פונים"
"אני לא מצליחה לנוח, חייבת להיות כל הזמן בעשייה"
"אם אני לא אעשה – זה לא יקרה"
אחריות ותחושת חובה כלפי הכלל (המשפחה, הצוות, החברים, הילדים, המטופלים).
שימוש במונחים כמו "אני מסתדרת", "זה בסדר", "אני לא צריכה עזרה".
התנגדות למושגים כמו "תלות", "פגיעות", או "צרכים".
הדיבור עוסק בעיקר באחרים ופחות בחוויה פנימית.
בדרך-כלל תיאור מדוייק, עובדות, אך קושי לבטא רגש.

דגש על ערך עצמי ותחושת-עצמי איתנה

להזכיר למטופלת שתחושת הקיום והערך שלה לא נקבעת לפי מה שהיא עושה עבור אחרים. חקירה ושינוי פרדיגמות.

מקור:

Terri Cole (2024), Too Much: A Guide to Breaking the Cycle of High-Functioning Codependency –